אוזן

אוזן
1 n. שם משפח
2 איבר השמיעה (באדם ובעלי-חיים) ; ידית, קת, ניצב, בליטת אחיזה בכלי, חלק בול

אוצר עברית . 2013.

Игры ⚽ Поможем написать курсовую

Look at other dictionaries:

  • אוזן הדוב — שם פרח {{}} …   אוצר עברית

  • אוזן מוזיקלית — יכולת הבחנה בין צלילים, שמיעה מוזיקלית {{}} …   אוצר עברית

  • אוזן קשבת — נכונות לשמוע באהדה, התעניינות; שם קו חירום לנוער במצוקה {{}} …   אוצר עברית

  • אוזן-הים — סוג של רכיכת ים אכילה {{}} …   אוצר עברית

  • אוזן-המן — מאפה בעל בצק פריך עם מילויים שונים (למשל פרג תמרים אגוזים או שוקולד) הנחשב מאכל מסורתי לחג הפורים {{}} …   אוצר עברית

  • אוזן-הנעל — לולאה בנעל המסייעת לנעילת הנעל {{}} …   אוצר עברית

  • הטה אוזן קשבת — הקשיב בתשומת לב, האזין בהתעניינות, כרה אוזן {{}} …   אוצר עברית

  • מחלקת אף-אוזן-גרון — מחלקה בבית חולים שמאושפזים בה מטופלים בבעיות אף, אוזן וגרון {{}} …   אוצר עברית

  • אף-אוזן-גרון — תחום רפואי העוסק בכל הקשור למערכות האף, האוזן והגרון {{}} …   אוצר עברית

  • בדל-אוזן — החלק התחתון והרך באוזן; משהו, מקצת {{}} …   אוצר עברית

Share the article and excerpts

Direct link
Do a right-click on the link above
and select “Copy Link”