- חסר יכולת
- מתקשה, נעדר כישורים; חסר אמצעים {{}}
אוצר עברית . 2013.
חסר יכולת
Look at other dictionaries:
חסר כשרון — לא מוכשר, חסר יכולת {{}} … אוצר עברית
חסר כשירות משפטית — אדם הנעדר יכולת לבצע פעולות משפטיות ולשאת באחריות משפטית {{}} … אוצר עברית
חסר כשרות משפטית — אדם הנעדר יכולת לבצע פעולות משפטיות ולשאת באחריות משפטית {{}} … אוצר עברית
מעוט-יכולת — עני, דל אמצעים, חסר יכולת כלכלית {{}} … אוצר עברית
הססן — חששן, פקפקן, מתלבט, נוטה להסס, חסר יכולת להחליט, מיטלטל בין דעות, פוסח על הסעיפי … אוצר עברית
הססני — adj. חששני, פקפקני, רב לבטים, נוטה להסס, חסר יכולת להחליט, פוסח על הסעיפי … אוצר עברית
מוגבל — 1 adj. תחום, מצומצם, מוגדר, מסומן, חסום, קשור, כפות, כבול, מרותק, מרוסן, עצור, מנוע, מעוכב, כבו 2 נכה, בעל מום, לקוי, חסר יכולת, מתקש … אוצר עברית
חיב — 1 v. להכריח, לאלץ, לכפות, לאכוף; להרשיע, למצוא כאשם; לנכות מחשבון, לרשום לחובת ; לומר ה 2 v. לקבל מחויבות, להסכים, לקחת על עצמו; להיות מחויב המציאות, להתבקש, להיות הכרח 3 v. נרשם לחובתו, נוכה מחשבונו; נמצא אשם, הורשע; הוכרח, אולץ, נכפה עליו,… … אוצר עברית
חייב — 1 adj. צריך, מוכרח, מחויב, אנוס, נאלץ, מאולץ, מתווה, חסר ברירה, כפוי, מוטלת עליו חובה, ללא יכולת סירוב; בעל חוב, שמוטלים עליו חובות, צריך לשלם, צריך להחזיר כספים; אשם, מורשע, שהוטלה עליו אשמה, נמצא אש 2 v. להכריח, לאלץ, לכפות, לאכוף; להרשיע,… … אוצר עברית
מוכרח — adj. חייב, צריך, מאולץ, אנוס, חסר ברירה, ללא יכולת סירו … אוצר עברית
