חרב

1 adj. הרוס, מושמד, מנותץ, מושחת, עזוב; יבש, מדברי, צחיח, מיובש, שניטלה ממנו לחות

2 v. הושמד, נהרס, הפך לעיי חורבות, הפך לשממה; יובש, נעשה מיובש, איבד לחו

3 v. להחריב, להשמיד, להרוס, לגרום חורבן, לגרום הרס, להפוך לשממה, להפוך לעיי חורבו

4 v. להיהרס, להישמד, להפוך לעיי חורבות, להפוך לשממה, לעבור חורבן; להתמוטט, לקרוס, ליפו

5 v. להיחרב, להיהרס, להישמד, להפוך לעיי חורבות; להתייבש, להיעשות צחיח, לאבד לחו

6 v. להשמיד, להרוס, לגרום חורבן, להפוך לעיי חורבות; למוטט, להפיל; לייבש, לגרום אבדן לחו

7 סיף, רומח, חנית, כידון, קנה, כלי זין, פגיון, דק