- להמיט חרפה
- לבייש, להשפיל, להמיט קלון {{}}
אוצר עברית . 2013.
להמיט חרפה
Look at other dictionaries:
להמיט קלון — לבייש, להשפיל, להמיט חרפה … אוצר עברית
בז — 1 v. לבזות את עצמו, לעשות עצמו לצחוק, לשים עצמו ללעג ולקלס, להשפיל עצמו, לבייש עצמו, לגרום לעצמו ביזיון, לפשל, להתפשל, להמיט חרפה על עצמו, לעשות דבר שהוא למטה מכבוד 2 v. לזלזל, לא לכבד, להקל ראש, לשים לצחוק, לשים ללעג ולקלס, לפגוע בכבוד, לנהוג… … אוצר עברית
כלם — 1 v. בויש, הובך, ביזו אותו, גונה, הולבנו פניו, הומט עליו קלון, הומטה עליו חרפה, עלבו בו, פגעו ב 2 v. לבייש, להביך, לגרום כלימה, להמיט חרפה, לבזות, להמיט קלון, להעליב, לפגוע, להלבין פני 3 v. להתבייש, להיות נבוך, לחוש כלימה, להתמלא בושה, להיות… … אוצר עברית
פגע — 1 v. היות קרבן לפגיעה, לקבל מכה, להיפצע, להינזק, להיחבל, להיכשל, להיפגם, להיעכר, להתערער, להתקלקל, להיהרס, להידפק , להישח 2 v. לגרום פגיעה, לתת מכה, לנגוע לרעה, לפצוע, להכות, להכאיב, להזיק, לחבל, לערער, להעיב, להעכיר, לפגום, לגרום נזק, לקלקל,… … אוצר עברית
חפר — 1 v. בוצר בחפירות, הושם בחפירה, הוטמן, הוסתר, הוסוו 2 v. לבייש, להעטות חרפה, להעטות כלימה, להמיט קלון; לבייש את עצמ 3 v. לגרום להתחפרות, לבצר בחפירות, לטמון, להסתיר, להסוות, לספק מחס 4 v. להיכרות, להיחצב, להיות מוצא מהקרקע; להתגלות, להיחשף (אתר… … אוצר עברית
כתם — 1 v. להיעשות מוכתם, להיעשות מרובב, להתלכלך, לקבל כתמים, להזדהם, להיטנ 2 v. ללכלך, לגרום כתמים, לטנף, לזהם; להטיל רבב, להכפיש, להטיל דופי, לגנות, לבזות, להמיט קלו 3 v. נעשה מוכתם, נעשה מלוכלך, טונף, זוהם; הוטל בו רבב, הוטל בו דופי, הוכפש, הומט… … אוצר עברית
