- מבודד
- 1 adj. מנותק, מופרד, מורחק, רחוק, לא נוגע, לא במגע, מכוסה, מצופה, עטו2 adj. מנתק מהסביבה, מונע מגע, מפריד, מרחיק, לא מוליך, לא מעביר זרם חשמל
אוצר עברית . 2013.
מבודד
Look at other dictionaries:
לא מבודד — s{{}} … אוצר עברית
תא מבודד — צינוק, בור כלא … אוצר עברית
חי בתוך בועה — מבודד מסביבתו, אינו שם לב מה קורה מסביבו {{}} … אוצר עברית
מוחזק בבידוד — מבודד, מוחזק בהסגר … אוצר עברית
מוחזק בהסגר — מבודד, מוחזק בבידוד … אוצר עברית
שם בהסגר — מבודד, מרחיק, מפריד … אוצר עברית
אטונג — שם מסחרי לבלוק מבודד, בלוק קל לעיבו … אוצר עברית
איטונג — שם מסחרי לבלוק מבודד, בלוק קל לעיבו … אוצר עברית
בודד — 1 adj. לבד, בדד, חי בבדידות, יחיד, יחידי, ערירי, גלמוד, לחוד, מתבודד, פנוי, רוו 2 v. לפרוש, להיות לבד, להתבדל, להיות ביחידות, להיות מבודד, להתרחק מחברה, לבודד את עצמ 3 v. לשים בבידוד, לשים בהסגר, להפריד מהסביבה, למנוע מגע, לנתק, להרחיק; לבדד,… … אוצר עברית
בית פרטי — וילה, בית מגורים מבודד העומד על הקרקע {{}} … אוצר עברית
