- מבוית
- adj. מאולף, מאומן, מלומד, מודרך, מורגל לחיי בית, לא פראי, לא בר, מותאם לבית, מתורב
אוצר עברית . 2013.
מבוית
Look at other dictionaries:
לא מבוית — s{{}} … אוצר עברית
ביתי — 1 adj. יושב בית, הקשור לבית, השייך לבית, רגיל לבית, שנעשה בבית, מבוית, משפחתי, מקומ 2 {{}}E … אוצר עברית
בן-תרבות — אינטלקטואלי, תרבותי, משכיל; מבוית, מתורבת, מאולף {{}} … אוצר עברית
יישובי — 1 adj. של יישוב, של התושבי 2 adj. תרבותי, מנומס, אדיב, מחונך, נאור; מאולף, מבוית, מתורבת, שאינו פר … אוצר עברית
ישובי — 1 adj. של יישוב, של התושבי 2 adj. תרבותי, מנומס, אדיב, מחונך, נאור; מאולף, מבוית, מתורבת, שאינו פר … אוצר עברית
כלב מאולף — כלב שעבר תהליך של אילוף, כלב מבוית המציית לבעליו {{}} … אוצר עברית
מאולף — adj. מאומן, מוכשר, מתורגל, מורגל, מלומד; מחונך, מבוית, רגוע, מציית לבעלי … אוצר עברית
מתורבת — adj. תרבותי, מנומס, מטופח, מעובד, מחונך, מאולף, מבוית, נאור, בן תרבות, מפות … אוצר עברית
פרא — adj. בר, לא מטופל, לא מבוית, טבעי; פראי, משתולל, מתפרע, חסר תרבות, לא מתורבת, גס; ערוד, חמור ב … אוצר עברית
פראי — adj. לא מטופל, לא מבוית, טבעי, מקורי; פרא, משתולל, מתפרע, חסר תרבות, לא מתורבת, ג … אוצר עברית
