- מביך
- adj. גורם מבוכה, מביש, מכלים, מתמיה, מבלבל, מסבך, גורם תסבוכת, גורם אבדן עצו
אוצר עברית . 2013.
מביך
Look at other dictionaries:
באופן מביך — בצורה הגורמת מבוכה, בצורה מבישה, בצורה מבלבלת {{}} … אוצר עברית
החזיק להם את הנר — נקלע למצב מביך שבו היה לבד במחיצת זוג אוהבים {{}} … אוצר עברית
מביש — adj. מביך, מבזה, מחפיר, מגונה, מכלים, מלבין פנים, חושף קלון ברבים, משפי … אוצר עברית
רצה לקבור את עצמו מרוב בושה — קרה לו דבר כה מביך שגרם לו לרצות להיעלם {{}} … אוצר עברית
