- מיוחס
- שיש לו ייחוס, בן למשפחה מכובדת, אציל, אצילי, נעלה, מכובד; יחסן, בעל זכויות ית
אוצר עברית . 2013.
מיוחס
Look at other dictionaries:
רוב מיוחס — רוב של שני שלישים מהקולות או יותר {{}} … אוצר עברית
גאוצנטרי — adj. מיוחס למרכז הארץ, מתייחס לארץ כמרכ … אוצר עברית
גיאוצנטרי — adj. מיוחס למרכז הארץ, מתייחס לארץ כמרכ … אוצר עברית
התיחסות — יחס, עמדה, התנהגות, גישה, קשר, קרבה; תשומת לב; מראה מקום, הפניה, אסמכתא; השתייכות, היות מיוחס, היות שיי … אוצר עברית
התייחסות — יחס, עמדה, התנהגות, גישה, קשר, קרבה; תשומת לב; מראה מקום, הפניה, אסמכתא; השתייכות, היות מיוחס, היות שיי … אוצר עברית
זקוף — adj. מתוח, זקור, מאונך, מורם, ניצב, עומד; מיוחס ל , תלוי ב ; רשום , מצורף (לחשבון) … אוצר עברית
זקף — 1 v. להירשם לזכות , להירשם לחובת , להיות מיוחס ל ; להתיישר, להיעשות זקוף, להזדקר, להיעמד, לקו 2 v. להרים, לשאת, להגביה, להעמיד, לזקור, להבליט, ליישר; לייחס, לרשום לזכות, לרשום לחוב 3 v. להתיישר, לעמוד זקוף, לעמוד ישר; להזדקר, להתבלט, להיות מוגבה … אוצר עברית
יין בן-יין — צדיק בן צדיק, מיוחס {{}} … אוצר עברית
מספר סתמי — מספר בלתי מכונה, מספר שאינו מיוחס לעצמים ספציפיים {{}} … אוצר עברית
נאצל — adj. נשגב, אצילי, נאדר, עילאי, מלא הוד והדר, רוחני, מופשט, מעודן, נעלה, נכבד, מרומם, מיוחס, רם יחס, רם מעל … אוצר עברית
