- מפסיק
- 1 n. מפריע, מנתק, עוצר, חדל, מונע המשך, בולם, מדמים, משתיק, משבית, קוטע; מבדיל, מפריד, מבחי2 מבדיל בין מילים, מציין הפסקה, אתנח, אתנחתא, סוף פסוק (טעם מקראי)
אוצר עברית . 2013.
מפסיק
Look at other dictionaries:
הטלפון לא מפסיק לצלצל — ביטוי להצלחה בפרסום או מכירות, מצב שבו אנשים מביעים עניין רב במוצר {{}} … אוצר עברית
טעם מפסיק — סימן מקראי המורה על הפסקה קצרה בקריאה {{}} … אוצר עברית
תנאי מפסיק — תנאי שקיומו מביא לביטול החוזה {{}} … אוצר עברית
גרש — 1 v. הונס, הוברח; סולק, פונה; הורחק, שולח, הוגלה, הוצא בכוח; קיבל גט, נאלץ להתגר 2 v. להניס, להבריח; לסלק, לפנות; להרחיק, לשלח, להגלות, להוציא בכוח; לתת גט, להתגרש, להיפרד מ 3 v. לתת גט, לקבל גט, להיפרד מבן זוג, להפסיק נישואין, להיעשות גרוש,… … אוצר עברית
הרעבה עצמית — אי אכילה, אנורקסיה נרבוזה, מחלת נפש שבה החולה מפסיק לאכול {{}} … אוצר עברית
חוזה על תנאי — חוזה ובו תנאי מתלה ו/או תנאי מפסיק {{}} … אוצר עברית
מפריע — adj. מנתק, מפסיק, גורם הפרעות, מוציא מריכוז, משבש; מעכב, עוצר, מונע, מכשיל, מכשול, מטר … אוצר עברית
מפרק — 1 חיבור עצמות, פרק, חוליה, מחבר, נקודת חיבור; חיבור העלה לגבעול, חיבור פרקים בגבעו 2 מחסל, עוסק בפירוק, אחראי על הפירוק, מפזר, מפנה, מסלק, מפסיק את הקיום, סוגר, נועל, שם קץ, מביא לחיסו … אוצר עברית
משבר אמונה — משבר שבו מפסיק אדם להאמין במה שהאמין כל השנים, איבוד האמון {{}} … אוצר עברית
נדבק לו בראש — לא מפסיק לחשוב על זה {{}} … אוצר עברית
