- נטש
- 1 v. להיעזב, להיזנח, להישאר ללא השגחה, להיות הפקר, להיות מושל2 v. להתחולל, להתרחש, להתנה3 v. לעזוב, לזנוח, להפקיר, להשאיר ללא השגחה, לבצע נטישה; לחדול, להפסיק, להסתלק מ-, לוותר ע
אוצר עברית . 2013.
נטש
Look at other dictionaries:
נטש את הזירה — הפסיק את פעילותו, ירד מהבמות {{}} … אוצר עברית
עזב אותו לאנחות — נטש, הפקיר, ניער חוצנו, לא תמך בו {{}} … אוצר עברית
עזב אותו לנפשו — נטש אותו, הפקירו, ניער חוצנו ממנו; הניח לו {{}} … אוצר עברית
עזבו לנפשו — נטש אותו, הפקירו, ניער חוצנו ממנו; הניח לו {{}} … אוצר עברית
אש — 1 v. התייאש, הגיע לידי ייאוש, איבד תקווה, איבד אמון, התאכזב; ויתר, הרים ידיים, הרפה, נטש, נסוג, נכנ 2 {{}}C 3 אנשים חשובים, אנשים משמעותיים, אנשים בעלי השפעה, אנשים בעלי ער 4 שלהבת, תבערה, מדורה, להבות, בעירה, הצתה, התלקחות, להט, להיטה, מאור,… … אוצר עברית
הפך עורף — נמלט מהמערכה, ברח, נס; נטש, הפקיר, הפנה עורף, התרחק, הסתלק, זנח, עזב {{}} … אוצר עברית
הפנה עורף — נמלט מהמערכה, ברח, נס; נטש, הפקיר {{}} … אוצר עברית
מגורשת — גרושה, אישה שבעלה נטש אותה, אישה שבעלה נתן לה ג … אוצר עברית
עזב את הבית — הפסיק לגור בבית, נטש את הבית, יצא מן הבית {{}} … אוצר עברית
פנה לו עורף — עזב אותו, נטש אותו, ניער חוצנו ממנו {{}} … אוצר עברית
