- אשמה
- חטא, פשע, אחריות לדבר-עבירה, עוון, טעות, מגרעת, פגם, פסול, תקל
אוצר עברית . 2013.
אשמה
Look at other dictionaries:
בתחושת אשמה — בהרגשה של אשם, תוך תחושת אחריות לדבר עבירה … אוצר עברית
הטחת אשמה — מציאת שעירים לעזאזל, תליית האשם {{}} … אוצר עברית
הטיל אשמה — האשים, הרשיע, הפליל {{}} … אוצר עברית
התקשורת אשמה — משפט הנאמר כנגד התקשורת, האשמת התקשורת ב ניפוח ידיעות {{}} … אוצר עברית
כובד-אשמה — גודל החטא, אחריות כבדה {{}} … אוצר עברית
כתב-אשמה — טופס רשמי שמפורטים בו הסעיפים על פיהם נתבע הנאשם לדין {{}} … אוצר עברית
נוקה מכל אשמה — זוכה, הוכח שהוא חף מפשע, הוכרה צדקתו, שמו טוהר {{}} … אוצר עברית
רגשי אשמה — נקיפות מצפון, חרטה, צער {{}} … אוצר עברית
אשם — 1 n. מחויב בדין, שהאשימו אותו, שהועלתה נגדו אשמה, שהופלל, שהוטל בו דופי, פושע, אחראי למעש 2 v. הועלתה אשמה נגדו, נטען נגדו, הופלל, הוטל בו דופי, גונה; הורשע, נמצא אשם, חויב בדי 3 v. להיתבע לדין, להיות מופלל, להיות מגונה; להיות מורשע, להימצא אשם,… … אוצר עברית
פלל — 1 v. הפלילו אותו, הוטלה עליו אשמה פלילית, הואשם, הפך לאשם; הלשינו עליו, העידו נגדו, הוסג 2 v. לגרום להפללה, להטיל אשמה פלילית, להאשים, להפוך לאשם, לגלגל אשמה; להלשין, להעיד נגד, להסגי 3 v. להתפלל, לבקש, להתחנן, להפציר, לעמוד לתפילה, לעתור, להעתי… … אוצר עברית
